דבק/לכה דקופאצ' 300 גרם
3760018743005
-
₪45.36
-
מחיר חבר מועדון:
₪0
פריט זה ניתן על ידי קרדיטים.
לחצו על "הוספה לעגלה" להמשך
לחצו על "הוספה לעגלה" להמשך
אזל המלאי עבור /
משלוח חינם מעל ₪300.00
דקופאז' (בצרפתית: Découpage) היא אמנות קישוט אובייקטים על ידי הדבקה של מפיות או מגזרות נייר ושילוב של אפקטים מיוחדים בצבע, עלי זהב ועוד. חברת דקופאצ' מיובאת ומשווקת ע"י אר.גאלרי בע"מ - ייבוא וישווק חומרי אומנות, יצירה והובי, אשר שמה לה למטרה להענות לצרכי כלל האוכלוסיה הבוגרת והצעירה בתחום היצירה, התחביב והאומנות, כך שמוצריה יתאימו לכל גיל, החל מגיל ילדי הגן ועד למבוגרים שבינינו שנפשם עדיין צעירה וחובבת יצירה ויתאימו לכל תקציב ולכל הפעלה.
הסיפור של חברת דקופאצ' מתחיל בשנת 1993 במוסך קטן בלב ליון (בצרפת): ארון בגדים ישן אשר היה מכוסה אבק עד שהבעלים רצה לשפץ אותו על ידי הדבקת נייר צבעוני. וכך נולד הרעיון! דף נייר Décopatch דק ועמיד להפליא, מעט דבק, מברשת וזה כל מה שצריך. חברת דקופאץ' מציעה מבחר גדול של מאות דפים ומוצרים חדשים מדי שנה, מבחר מדהים של צבעים, דוגמאות וצורות; לכל טעם ... ולכל תקציב!
דקופאז' עם מפיות נייר - דקופּאז' (בצרפתית: Découpage) שפירושה לחתוך או לגזור, היא אמנות קישוט אובייקטים על ידי הדבקה של מפיות או מגזרות נייר ושילוב של אפקטים מיוחדים בצבע, עלי זהב ועוד. בדרך כלל טכניקה זאת משמשת עבור קישוט קופסה קטנה או פריט ריהוט המכוסה בדפי מגזין או בנייר המיוצר במיוחד עבור מטרה זו. כל שכבה נאטמת על ידי לכה, לרוב על ידי מספר רב של שכבות, עד שהנייר/המפית נראים כאילו הם חלק מהמוצר הראשוני ומאבדים את המראה של אלמנט שהדביקו מאוחר יותר. בטכניקה המסורתית השתמשו ב30-40 שכבות של לכה שלאחר מכן שוייפה עד שהתקבל גימור מבריק. הטכניקה נודעה במאה ה-18 באנגליה בשם ג'פאנינג (Japanning) על שם מקורותיה המשוערים מיפן. המקור הסביר ביותר לדקופאז' הוא אמנות הקבר המזרח סיבירית. שבטים נודדים השתמשו בלבד גזור כדי לקשט את קברי הנפטרים שלהם. מסיביר, הנוהג הגיע לסין, ועד המאה ה-12 מגזרות נייר קישטו פנסים, חלונות, קופסאות וחפצים אחרים. במאה ה-17, איטליה, בעיקר ונציה, הייתה בחוד החנית של הסחר עם המזרח הרחוק ומקובל לחשוב כי דרך הקישורים הללו קישוטי הנייר עשו את דרכם לאירופה. אומנים בפירנצה, איטליה, יצרו חפצים דקורטיביים תוך שימוש בטכניקות מגזרת נייר, מאז המאה ה-18. הם שלבו דקופאז' עם טכניקות דקורטיביות שהיו כבר פופולריות בפירנצה, כמו שימוש בעלי זהב ועיצובי עץ מגולפים. טכניקות אלה כבר שימשו בייצור רהיטים, מסגרות של תמונות, ואפילו כריכת ספרים מעור מעובד. שיטת הדקופאז' נוספה לשיטות של בעלי המלאכה בפירנצה על ידי הוספתה בתוך מסגרת מוזהבת מגולפת, או על ידי הוספת מגזרת נייר על לוח עץ. אומנים השתמשו ברפרודוקציות מודבקות של יצירות אמנות מפורסמות. חומרים ביתיים פשוטים יכולים לשמש אמצעי ליצירת דקופאז', בהם כלי חיתוך כדוגמת: מספריים, סכין חיתוך, סכין גילוח, דבק המיועד לדקופאז', וכלים לפיזורו כמו מברשות צבע וספוגים. יש לאטום את עבודת הדקופאז' עם לכה בסיום כל שכבה, ולכן מומלץ ביותר להשתמש בדבק דקופאז' המכיל לכה בתוכו. עם הכלים הללו נהוג ליצור דקופאז' על ריהוט, אלבומי תמונות, צלחות, קרמיקה, מדפים, מסגרות, מראות ועוד, זאת תוך שימוש במגזרות נייר שיכולות להגיע ממגוון רב של מקורות: עיתונים, מגזינים, קטלוגים, ספרים, פריטי אוסף תמונות מודפס, נייר אריזה, כרטיסי ברכה, בד, נייר רקמה, תחרה, מפיות נייר, ונייר מודפס שמיוצר במיוחד עבור דקופאז'.
דקופאז' עם מפיות נייר - דקופּאז' (בצרפתית: Découpage) שפירושה לחתוך או לגזור, היא אמנות קישוט אובייקטים על ידי הדבקה של מפיות או מגזרות נייר ושילוב של אפקטים מיוחדים בצבע, עלי זהב ועוד. בדרך כלל טכניקה זאת משמשת עבור קישוט קופסה קטנה או פריט ריהוט המכוסה בדפי מגזין או בנייר המיוצר במיוחד עבור מטרה זו. כל שכבה נאטמת על ידי לכה, לרוב על ידי מספר רב של שכבות, עד שהנייר/המפית נראים כאילו הם חלק מהמוצר הראשוני ומאבדים את המראה של אלמנט שהדביקו מאוחר יותר. בטכניקה המסורתית השתמשו ב30-40 שכבות של לכה שלאחר מכן שוייפה עד שהתקבל גימור מבריק. הטכניקה נודעה במאה ה-18 באנגליה בשם ג'פאנינג (Japanning) על שם מקורותיה המשוערים מיפן. המקור הסביר ביותר לדקופאז' הוא אמנות הקבר המזרח סיבירית. שבטים נודדים השתמשו בלבד גזור כדי לקשט את קברי הנפטרים שלהם. מסיביר, הנוהג הגיע לסין, ועד המאה ה-12 מגזרות נייר קישטו פנסים, חלונות, קופסאות וחפצים אחרים. במאה ה-17, איטליה, בעיקר ונציה, הייתה בחוד החנית של הסחר עם המזרח הרחוק ומקובל לחשוב כי דרך הקישורים הללו קישוטי הנייר עשו את דרכם לאירופה. אומנים בפירנצה, איטליה, יצרו חפצים דקורטיביים תוך שימוש בטכניקות מגזרת נייר, מאז המאה ה-18. הם שלבו דקופאז' עם טכניקות דקורטיביות שהיו כבר פופולריות בפירנצה, כמו שימוש בעלי זהב ועיצובי עץ מגולפים. טכניקות אלה כבר שימשו בייצור רהיטים, מסגרות של תמונות, ואפילו כריכת ספרים מעור מעובד. שיטת הדקופאז' נוספה לשיטות של בעלי המלאכה בפירנצה על ידי הוספתה בתוך מסגרת מוזהבת מגולפת, או על ידי הוספת מגזרת נייר על לוח עץ. אומנים השתמשו ברפרודוקציות מודבקות של יצירות אמנות מפורסמות. חומרים ביתיים פשוטים יכולים לשמש אמצעי ליצירת דקופאז', בהם כלי חיתוך כדוגמת: מספריים, סכין חיתוך, סכין גילוח, דבק המיועד לדקופאז', וכלים לפיזורו כמו מברשות צבע וספוגים. יש לאטום את עבודת הדקופאז' עם לכה בסיום כל שכבה, ולכן מומלץ ביותר להשתמש בדבק דקופאז' המכיל לכה בתוכו. עם הכלים הללו נהוג ליצור דקופאז' על ריהוט, אלבומי תמונות, צלחות, קרמיקה, מדפים, מסגרות, מראות ועוד, זאת תוך שימוש במגזרות נייר שיכולות להגיע ממגוון רב של מקורות: עיתונים, מגזינים, קטלוגים, ספרים, פריטי אוסף תמונות מודפס, נייר אריזה, כרטיסי ברכה, בד, נייר רקמה, תחרה, מפיות נייר, ונייר מודפס שמיוצר במיוחד עבור דקופאז'.
מוצרים קשורים
